ישר נ' מוטורס בע"מ

פסק דין

1. בתחילה הגיש התובע תביעה בה ביקש לחייב הנתבעת לשלם לו סך של 18,202 ₪ ובישיבת יום 19.5.13 ביקש התובע להגדיל את סכום התביעה עקב גילויים חדשים של חדירת מים ולאור חוות דעת משלימה שקיבל ובהחלטה שניתנה ביום זה, ניתנה לתובע האפשרות להגיש כתב תביעה מתוקן ובהמשך לכך, הגיש התובע כתב תביעה מתוקן בה העלה את סכום התביעה לסך של 32,944 ₪.

הנתבעת אשר הגישה כתב הגנה לכתב התביעה המקורי, הגישה גם השלמת כתב הגנה תוך התייחסות לכתב התביעה המתוקן.

2. ואלו הן העובדות העיקריות המועלות על ידי התובע להצדקת תביעתו על סך 32,944 ₪:

א. א) בתאריך 10.3.11 רכש התובע רכב חדש מסוג טויוטה ורסו (להלן:"הרכב") ובתחילת חודש נובמבר 2011 הובחנה חדירת מים לתקרת הגג, שחייבה החלפה של ריפוד הגג וחלקים נוספים.

ביום 11.12.12 נתבקש התובע על ידי הנתבעת להביא אליה את הרכב לבדיקת שמאי מטעמה וכבר בתחילת הבדיקה נתגלו כתמי המים והפעם הופיע כתם נוסף גם בחלקה הקדמי של תקרת הרכב.

לדברי השמאי – לא הייתה אפשרות לבצע חוות דעת משום שהתקלה לא נפתרה.

ב) מיד עם גילוי הבעיה, ניגש התובע עם הרכב לשמאי מטעמו, מר ויקטור עידן (להלן:"מר עידן") וחוות דעתו הוגשה כבר בישיבת יום 19.5.13. בהמשך לכך, נפגש התובע עם נציג שירות בכיר של הנתבעת, אשר בדק שוב את הרכב ושוב קבע, שמקור הנזילה הוא לכאורה אותה גומייה, שתוקנה על ידי הנתבעת בשנת 2011 בצורה לקויה ובעקבות כך, ביקש נציג השירות מהתובע למסור הרכב לבדיקה בלחץ מים.

לדעת התובע, עצם בקשה מעין זו מלמדת, שנציג השירות יודע, שלא מדובר בגומייה וככל הנראה, הנזק הוא בכשל אחר, שכן מיקום הרטיבות בחלקה הקדמי של התקרה מצוי במקום הגבוה ממיקום אותה גומייה.

ג) מאחר ונציגי הנתבעת, הם אלה שהתקינו את הגומייה בצורה לקויה, כשל זה חזר על עצמו בתיקון הליקוי בשנת 2011 ומכאן, שהמסקנה אותה מסיק התובע היא, שהנתבעת אינה מסוגלת לטפל בבעיה או לחלופין שמקור הבעיה שונה מהבחנת המומחים של הנתבעת ומדובר ברכב עם פגם שאין הנתבעת מסוגלת לטפל ולפתור.

ב. א) לאחר הדיון של יום 19.5.13 נפגש התובע עם נציגת קשרי לקוחות של הנתבעת על מנת לנסות להגיע לפשרה ובמסגרת זו הציעה הנציגה שתי אפשרויות. לטענת התובע, אם היה מקבל האפשרות הראשונה, עלולה הייתה להשאירו אחרי תום תקופת האחריות עם הבעיה כולל החשש של קושי במכירת הרכב עקב בעיית ירידת הערך ובאשר לאפשרות השנייה, לא ראה התובע שום פשרה, משום שרכישת הרכב מהתובע לאחר בדיקה במכון, מחייבת אותו לרכוש רכב חדש אצל הנתבעת במחיר מלא.

מנגד, הציע התובע לנציגי הנתבעת, למסור להם את הרכב ובתוספת של 30,000 ₪ יקבל רכב חדש מהנתבעת, אך נציגת הנתבעת דחתה הצעה זו.

ב) משנדחו הצעות הפשרה, הגיש התובע כתב תביעה מתוקן לחייב הנתבעת לשלם לו סך של 32,944 ₪, הכולל בחובו: ירידת ערך הרכב בסך 21,060 ₪, שכ"ט שמאי בסך 4,884 ₪, היעדרות 7 ימי עבודה בסך 2,800 ₪, עוגמת נפש בסך 4,000 ₪ ועלות צילומים בצבע בסך 200 ₪.

(ראה פירוט הסכומים בתביעה המתוקנת וגם במסמך שנערך על ידי התובע וסומן כמוצג ת/1).

בהמשך, ביקש התובע לבטל הדרישה של 200 ₪ עבור צילומים- זאת על מנת להעמיד סכום התביעה בסמכות בימ"ש זה. (עמ' 3 לפ',ש' 11- 12).

3. כבר בכתב ההגנה, שהגישה הנתבעת לתביעה המקורית, ביקשה היא לדחות את תביעת התובע וכך גם חזרה וביקשה ב"השלמת כתב הגנה" לתביעה המתוקנת ולהצדקת בקשתה לדחיית התביעה, מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות:

א. א) הנתבעת מאשרת, שאכן נתגלו ברכבו של התובע סימני רטיבות בריפוד גג הרכב והרכב נבדק ונמצא שהמקור לכך הוא הגומייה המחברת בין האנטנה לבין גג הרכב ובנסיבות אלו, הוחלפה גומייה וצמת חוטים וכן הוחלף ריפוד הגג בריפוד חדש ומקורי של היצרן ואף ניתנו לתובע 2 טיפולים שוטפים חינם.

לאחר שנה, נצפו כתמי רטיבות בריפוד הגג והפעם בצמוד לדלת תא המטען של הרכב ומבדיקה התברר, שמסיבה כלשהי, שגומייה אוטמת של דלת תא המטען יצאה ממקומה ולכן נוצרה רטיבות בצמוד לדלת תא המטען. הגומייה הושבה למקומה ולאחר מכן נעשו בדיקות מקיפות, תחת גשם שוטף, ברד ורוחות חזקות ובכל הבדיקות שנעשו לאחר השבת הגומייה האוטמת – לא נצפתה שום חדירת מים ו/או רטיבות.

ב) בנסיבות הנ"ל הוצע לתובע להחליף את ריפוד הגג בחדש ומקורי ללא עלות, אך התובע בחר, מתוך חוסר תום לב ומתוך רצון להאדיר את כיסיו להתנגד לכך ולהגיש תביעה זו על סכומים לא מוכחים.

ב. א) הנתבעת מכחישה את גובה הנזקים הנתבעים על ידי התובע ובמיוחד חולקת היא על גובה ירידת הערך שנקבע לרכב בשיעור של 5.5%, שכן לדעתה, החלפת ריפוד חדש לגג אינה גורמת לירידת ערך אלא כאשר מחליפים ריפוד גג רכב בחדש ומקורי, יש בכך כדי לשדרג את הרכב. (ראה האמור בסעיף 6 לכתב ההגנה המקורי).